פרויקטים בנושא קמפוס ירוק

אגף תפעול (גינון,נראות) יוזם ומקים פרויקטים בנושא: קמפוס ירוק
החיבור בין הטבע לאדם והגברת המודעות הסביבתית הוא הקו המנחה.
תכנית ארוכת טווח נבנית ובמסגרתה יוקמו פרויקטים בנושאים הבאים:

הדברה ביולוגית

• תיבות קינון לעופות דורסים – מלחמה במכרסמים.
• תיבות לינה לעטלפי חרקים – מלחמה ביתושים.
• תיבות למשיכת חיפושית פרת משה רבינו – מלחמה בכנימות.

שמירה על האיזון אקולוגי

• תיבות קינון לציפורי שיר – שמירה על ציפורי השיר מפני מינים שתלטניים.
• הקמת כוורת דבורים – שמירה על הדבורה כמאביק החשוב לאדם ,הנפגע מהשינויים הסביבתיים.

הדברה ביולוגית באמצעות דורסים

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בעופות דורסים (תנשמת, בזים) במלחמה במכרסמים.
השימוש בתיבות קינון לתנשמות הוא הנפוץ ביותר וקוצר הצלחה באיזורים חקלאים. השימוש בחומרי הדברה נעלם כמעט לחלוטין.
רשויות מקומיות אימצו את הרעיון והחלו להשתמש בתיבות למשיכת הדורסים.

במכון

כחלק מתכנית קמפוס ירוק וכחלק מהדברה ביולוגית ,הוצבו מס תיבות לפני מספר שנים ,עד כה קיננו בהן 2 זוגות בזים.

תיבת קינון לעופות דורסים.

עטלף חרקים כמדביר ביולוגי

רקע

עטלפי חרקים מוגנים על פי חוק.

הם ניזונים בעיקר מחרקים וקטנים בהרבה מעטלפי הפירות.

בארץ כ- 31 מיני עטלפי חרקים ,בשנים האחרונות ירד מספרם והם נמצאים על סף הכחדה בשל פעילות האדם והסיבות לכך הם:

אתרי הרבייה הטבעיים של העטלפים מאוימים בגלל הרס בתי גידול ע"י בניה מרובה, הדברה של חרקים ,אורות הפוגעים בעיניהם הקטנות וכריתת יערות.

מדביר ביולוגי

נוכחותם של עטלפי חרקים הניזונים מחרקים שונים עשויה להחליף חומרי הדברה שאינם ידידותיים לסביבה, לצמצם את השימוש ברעלים ובכך אף להביא לחסכון כספי.

לדוגמא : "עטלפון לבן שוליים (שכיח באזורינו), ששוקל חמישה גרמים, אוכל כאלף יתושים בלילה, מחצית ממשקל גופו". (רשות הטבע והגנים בישראל)

בארץ ובעולם הבינו את חשיבות התרומה של עטלפי החרקים בהדברת מזיקים לגידולים שונים ובמלחמה כנגד היתושים. במספר רשויות הוצבו תיבות לינה למשיכת העטלפים.

במכון

כחלק מתוכנית קמפוס ירוק וכחלק מנושא ההדברה הביולוגית, נבנו כאן במכון 15 תיבות לינה לעטלפי חרקים שמטרתם למשוך את העטלפים להתגורר באופן קבע בתיבות.

התיבות נתלו על עצים ברחבי הקמפוס.

חינוך

בהמשך יותקנו מצלמות בחלק מהתיבות אשר יאפשרו מעקב אחר העטלפים.

בשיתוף מכון דוידסון יערכו סיורים ברחבי הקמפוס של התלמידים אשר ילמדו על סוגי עטלפים ,חשיבותם ותרומתם לאדם.

תיבת לינה לעטלפי חרקים

חיפושית השבע (פרת משה רבינו) כמדביר ביולוגי

רקע

מושית השבע נפוצה במגוון בתי-גידול מוארים: אזורים טבעיים ומופרעים, שטחים חקלאים, גינות נוי ולעתים מגיעה גם לעציצים ביתיים. זה אינו מין בררני במיוחד ככל שזה נוגע לבית הגידול, כל עוד יש בסביבה שפע כנימות עלים, שמש וטמפרטורת סביבה נוחה.
מדובר בחרק עונתי שעיקר פעילותו מתרחשת באביב.

מדביר ביולוגי

המושית היא טורפת יש לה גפי פה נושכות, והיא ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות לגידולים חקלאיים; במשך חייה מסוגלת נקבת מושית השבע לאכול כ-6,000 כנימות ובכך היא מסייעת לחקלאות. של העובדה שמושית השבע ניזונה בעיקר מכנימות עלים שמזיקות מאד לחקלאות, היא מסייעת עד מאד לאדם ומהווה מעין "מדביר טבעי" חקלאים רבים הגדילו לעשות והם משתמשים בה ככלי להדברה ביולוגית של חרקים – "מושיות השבע משוחררות על ידי החקלאים בכמויות גדולות בשדות ומחסלות את המזיקים לגידולים מבלי להשתמש בחומרי הדברה כימיים".(ויקיפדיה)

במכון

כחלק מתכנית קמפוס ירוק וכחלק מהדברה ביולוגית ,הוצבו מס תיבות האמורות למשוך אליהן את חיפושית משה רבינו. התיבות הוצבו בגינה הקהילתית ובמטע המנגו ופירות הטרופיים.

תיבה למשיכת חיפושית פרת משה רבינו

שמירה על האיזון אקולוגי

האיזון האקולוגי מופר באופן הולך וגובר וללא הפסקה ע"י האדם ולעיתים תוך פגיעה בבתי גידול של בעלי חיים שונים (בנייה מרובה ,ריסוס ועוד) ,בנוסף האיזון מופר ע"י בעלי חיים ומינים שתלטניים ( עורבים, מנייה הודית ועוד).הפוגעים באוכלוסיית ציפורי השיר.

תיבות קינון לציפורי שיר - במסגרת התוכנית הותקנו ברחבי הקמפוס תיבות קינון ייעודיות לציפורי שיר והוצבו מתקני האכלה ושתייה למשיכה של ציפורי שיר.

תיבות קינון לציפורי שיר

הקמת מועדון לחובבי ציפורים

בשנת 2018 – הוקם במכון על ידיי אורי מורן (מח' למדעי הצמח) ויוסי שוחט (אגף תפעול), מועדון המוקדש לחובבי הציפורים, במסגרתו נערכים סיורי ציפורים במכון, אחת לחודש לערך מתקיימת הרצאה בנושא ציפורים על ידי מרצה אורח.

למועדון חובבי הציפורים מוזמנים עובדי ותלמידי המכון ומשפחותיהם וכן אנשים מבחוץ.

Weizmann Ornithology (WO)

להצטרפות ניתן לפנות לאורי מורן uri.moran@weizmann.ac.il

פרויקט הקמת כוורת דבורים במתחם הקמפוס 2020

כוורת דבורים - בשנים האחרונות ישנה ירידה עולמית וארצית בכמות הדבורים ,עקב ריסוסים מוגברים וצמצום שטחים ע"י בנייה. הקמת כוורת דבורים במתחם הקמפוס הינו רעיון שבסיסו ניצבים ארבע מטרות עיקריות.

1. שיתוף פעולה ומאמץ לאומי של שימור והגדלה של מספר הדבורים בישראל.
   בשנים האחרונות מספר הדבורים בישראל ובעולם כולו במגמת ירידה , אחת הסיבות הרווחת בקרב חוקרים לכך היא השימוש הרב בחומרי הדברה.
    
2. שימוש בדבורה כמשאב טבעי להאבקה של עצים ופרחי בר ברחבי הקמפוס.
   הדבורה היא המאביק העיקרי של צמחי בר רבים ושל גידולים חקלאיים רבים.
    
3. שימור הקשר בין בעלי חיים לאדם - שיתוף הפעולה בין האדם לבעלי חיים ,הינו חוזה לא חתום שעלינו לקיימו. קצב בניה מאומץ גוזל שטחי מחיה רבים דוחק בעלי חיים ממקומם הטבעי ומצמצם באופן ניכר את מספרם.
   הקמת כוורת דבורים מהווה שטח מחיה חשוב לדבורה, להמשך קיום המין והקשר בינינו.
    
4. דבש - כוורת דבורים יכולה לספק עד כ – 60 ק"ג דבש בשנה.
   מהדבש שנקבל נוכל להנות ולחלק לעובדי הקמפוס.

חשוב לדעת:

במדינת ישראל החוק קובע אדם שמחזיק עד 3 כוורות נחשב לדבוראי חובב ולכן לא נדרש ממנו רישיון. וכמוסד אקדמי יש באפשרותנו בנסיבות מסוימות להחזיק עד 6 כוורות ללא רישיון.

שלוש כוורות במכון ויצמן הוקמו בתאריך 19.10.2020