כללי בטיחות לעבודה במעבדה ביולוגית
ארבעה עקרונות קיימים בבטיחות ביולוגית:
- נהלי עבודה וטכניקות עבודה בטיחותיות
- ציוד מגן בטיחותי
- מעבדות בטיחותיות ייעודיות
- כליאה ביולוגית
שילוב עקרונות אלה מקטין את הסיכון להדבקה מעבדתית על ידי חסימת הגורם הביולוגי ומניעת מגע בינו לבין העובד והסביבה.
"מחסום ראשוני" מתייחס לכל האמצעים החוצצים פיסית בין הגורם הביולוגי לעובד ומונעים מגע ישיר ביניהם, כגון פרטי ציוד מגן אישי (כפפות, חלוקים, מסכות), מנדפים ביולוגיים וכו'.
"המחסום השניוני" תפקידו לשמש חיץ נוסף כלפי הימלטות הגורם הביולוגי לסביבה החיצונית - היה ופרץ את המחסום הראשוני. במושג זה כלולה מערכת של התקני בטיחות מורכבים כמו: קירות אטומים, מערכות סינון אוויר ותת לחץ, מערכות עיקור וחיטוי.
(באדיבות וברשות המוסד לבטיחות וגיהות)
כללי Good Laboratory Practices - GLP
מטרת נוהלי GLP הינה להקטין את הסיכוי להתרחשות התקריות או התאונות השכיחות ביותר במעבדה, הנובעות משגיאות אנוש, הפעלה בלתי נכונה של ציוד וביצוע כושל ורשלני. הנהלים כוללים הוראות ביצוע של טכניקות מעבדתיות נפוצות כגון: עבודה בפיפטות, מחט בקטריולוגית, מחטים ומזרקים, צנטריפוגות והומוגינזרים.
הוראות אלה מבוססות על טכניקה של עבודה סטרילית, ומטרתן להגן על הניסוי מזיהום מצד אחד ועל העובד והסביבה מצד שני, על ידי מניעת פיזור אירוסולים.
דוגמאות לנהלי GLP:
- יש ללהט מחטים בקטריולוגיות לכל אורכן החל מהקצה הרחוק מהטבעת.
- יש לתת למחטים שהות להתקרר לפני מגע במזרע.
- יש להמנע מגרירת מחט בקטריולוגית לשם זריעה, על משטח אגר קשה.
- ערבוב, ריסוק וסירכוז ייעשו במבחנות בעלות מכסה אטום.
- אין לערבב תרבית בפיפטה
- אין לנשוף מפיפטה את הטיפה האחרונה
- יש לפתוח אמפולה עם חומר מיובש, תוך עיטוף בגזה טבולה בחומר חיטוי,או בצינורית גומי, רצוי במנדף ביולוגי.
- יש לצקת תרביות באיטיות
כללי GLP מבוססים על ניסיון רב שנים וחקר תאונות והדבקות מעבדתיות. הבנת ההיגיון מאחורי כל כלל מסייעת ביישומם.
נהלי Code Of Practice - COP
מצוות "עשה" ו"אל תעשה" הנוגעות לפעולות הבסיסיות במעבדה, שקיומן הינו תנאי ראשוני למניעת תאונות והדבקות מעבדתיות, כגון:
- אין לקחת חומר בפיפטה בפה.
- אין לאכול, לשתות, לעשן או להתאפר במעבדות.
- יש לנעול נעליים סגורות, ללבוש חלוקים ולעטות כפפות.
- יש לחטא כל חומר מזוהם לפני פינויו מהמעבדה.
- יש לחטא משטחי עבודה לפחות אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר אינפקטיבי.
- יש לרחוץ ידיים במשך 20 שניות לפחות לאחר כל מגע בחומר אינפקטיבי, בתום כל ניסוי, לאחר הסרת כפפות ולפני עזיבת המעבדה.
ציוד מגן
שימוש בציוד מגן נועד למנוע הדבקות מעבדתיות
ציוד מגן מערכתי
- מנדף ביולוגי
- HEPA מחסום סינון כמו מסנן
- עזרי פיפטציה
ציוד מגן אישי
- גוף – חלוק מעבדה רכוס לכל ארכו, לשימוש רב פעמי או לשימוש חד פעמי.
- ראש – כובע כדוגמת כובע של חדר ניתוח.
- ידיים – כפפות מגן בהתאם לסוג העבודה.
- כפפות לטקס או ניטריל
- כפפות לעבודה בחום
- כפפות לעבודה בקור
- כפפות רשת או פלב"מ לטיפול בחיות
- רגליים – נעליים סגורות, כיסויי נעליים לשימוש חד פעמי.
- עיניים – משקפי מגן/מגן פנים מלא.
- הגנה נשימתית - שימוש בנישמיות בהתאם לסיכון.
- שאיפת אבקה/אבק- יש להשתמש במסיכת "אבק" (הנקראת גם N95 או FFP1/FFP2). מסיכה זו מגינה רק מפני חלקיקים (כדוגמת אבק), אך לא מפני גזים או אדים.
- שאיפת אירוסולים (טיפיות וחלקיקים) המכילים גורמים ביולוגים- מסיכת "נשמית" (N95/N99) מספקת הגנה על ידי הפחתה של 95-99% בריכוז החלקיקים הננשם. אירוסולים נוצרים בעיקר בתהליכים כגון סוניקציה, סרכוז ופיפטציה.
מסנני HEPA
מסנני HEPA בעלי יעילות סינון חלקיקים גבוהה ועל כן משמשים כמחסום בפני זיהום ביולוגי (למשל במנדפים ביולוגיים).
המסנן עשוי שכבות של סיבי זכוכית צפופים בקוטר מיקרוני המסודרות בזיג זג במסגרת של מתכת או עץ. אוויר החולף דרך המסנן, עובר מבוך של סיבים הקולט חלקיקים הנישאים באוויר (כולל חלקיקים הקטנים מ0.1 מיקרון, כמו וירוסים). הגודל "החמקני" ביותר של חלקיקים בו יכולת העצירה של המסנן הינה הנמוכה ביותר הינו 0.3 מיקרון. בגודל חלקיקים זה נמדדת אחת לשנה יעילות המסנן והינה בסדר גודל של % 99.99-99.95 , כלומר מסנן אחד מוריד את מספר החלקיקים בכ- 4 סדרי גודל, 2 מסננים בטור יורידו ב- 8 סדרי גודל וכך הלאה. בניגוד ליעילותם הרבה בסינון חלקיקים, מסנני HEPA אינם יעילים בסינון תרכובות כימיות נדיפות (ועל כן אין לעבוד עם כימיקלים נדיפים במנדף ביולוגי).
כליאה ביולוגית
מנדפים ופרטי הציוד, שתוארו לעיל, מספקים הגנה כמחסום ראשוני וחוצצים בין הגורם הביולוגי לעובד ולסביבתו. גישה אחרת להגנת העובד הינה כליאה ביולוגית, המבוססת על הגבלת יכולת ההדבקה או השרידות מחוץ למעבדה של הגורם הביולוגי. שיטת כליאה זו מושגת ע"י בחירת גורם ביולוגי בעל כושר שרידה נמוך מחוץ לתנאי המעבדה או בעל טווח פונדקאים מצומצם מאוד, כך שלא יוכל להיות מועבר למאכסנים מחוץ למעבדה.
הקווים המנחים למחקר בהנדסה גנטית הגדירו שתי רמות כליאה ביולוגית לתאים פרוקריוטים:
הרמה הראשונהHV-1 (host-vector-1)/EK1 מקנה רמה בינונית של כליאה ביולוגית וכוללת מאכסנים כגון E.COLI K-12 (וזנים דומים), ופלסמידים (וקטורים) שאינם מועברים בקלות, כגון: ,PSC101, COL E1, פאג' למבדה ודומיהם.
הרמה השניהHV-2 (host-vector-2)/EK2 מקנה רמה גבוהה של כליאה ביולוגית. הסיכוי של "הימלטות" זן מהונדס ממערכת זו קטן מ- 1:10-8 (בתנאים בלתי אופטימליים המדמים את הסביבה הטבעית מחוץ למעבדה).
טיפול במקרה דקירה או חתך מחפץ חד
- יש ללחוץ על אזור הדקירה, לעודד דימום ולשטוף במים זורמים.
- יש לחטא בחומר חיטוי הזמין בערכות העזרה הראשונה.
- יש לדווח למוקד החרום 08-934-2999.