אלון וינגרטן

"פיסול בברזל"

בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצוטו, מבואת הכניסה

תקופת הברזל החלה לפני כ-3,200 שנים, ככל הנראה באזור שאנו מכירים כיום בשם תורקיה. באותה עת שימש הברזל בעיקר לייצור ולעיצוב כלים שונים, דוגמת חוד של חנית, או גרזן, ועוד. היכולת לעצב את המתכת כרצון היוצר, התאפשרה הודות לשימוש בתנורים שהתיכו (או כמעט התיכו) את הברזל ואיפשרו ליוצרים לכופפו, או, בהמשך, לצקת ממנו חפצים שונים לתוך תבניות שהוכנו למטרה זו מראש.

אחד המקומות הראשונים שבהם נעשה שימוש בברזל לצורך יצירת פסלים, הוא הודו. עוד לפני כן, במסופוטמיה, נחשב הברזל למתכת יקרה במיוחד, ולמעשה, ערכו בתרבויות מסופוטמיה הקדומות, עלה על ערכו של הזהב.

במעלה ההיסטוריה, עם התרבות השימושים התעשייתיים המבוססים עליו, קיבל הברזל תדמית של כוח. כך, למשל, תחרות "איש הברזל", "כיפת ברזל", ועוד. לצד זאת, במאות האחרונות שימש הברזל גם כחומר שמעיד על שליטה ונצחיות, בידיהם של פסלים-אמנים, שיצרו בעיקר פסלים סביבתיים מרשימים, אך גם כאלה שמתכתבים יותר עם המידה האנושית.

אלון וינגרטן הוא סגן הנשיא למינהל במכון ויצמן למדע.