הידבקות ב-CMV במהלך היריון עלולה להוביל לאוטיזם ולסכיזופרניה בצאצא
תופעה בריאותית מדאיגה, אשר נצפתה לראשונה לפני שנים רבות, זכתה לאחרונה לאישור מדעי: וירוס בשם ציטומגלווירוס (CMV) עלול להשפיע על ההתפתחות המוחית של תינוקות שנולדו לאימהות אשר נדבקו בווירוס במהלך ההיריון. במקרים שבהם ההדבקה מתרחשת בשלבים מוקדמים של ההיריון, הדבר מגדיל את הסיכון להתפתחות אוטיזם אצל התינוק. במקרים של הידבקות בשלבים מאוחרים של ההיריון, עולה הסיכוי של התינוקות שנולדו לאמהות אלה לפתח סכיזופרניה בגיל מאוחר יותר.
כעת, חוקרים ממכון ויצמן הצליחו לזהות מנגנון מולקולרי, המוטבע עמוק בתאים החיסוניים של מוח העובר, אשר עשוי להסביר כיצד ההידבקות ב-CMV במהלך היריון מגבירה את הסיכויים ללקות בהפרעות נוירולוגיות אלו – וכן להסביר מדוע הידבקות בשלבים שונים של ההיריון מובילה ללקויות שונות. המחקר פורסם בחודש יוני בכתב העת Science.
פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה וד"ר עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה בחנו יחד עם צוותי המחקר שלהם תאים מסוג מיקרוגלייה (Microglia) – התאים החיסוניים היחידים הנמצאים באופן טבעי במוח. הם מצאו כי התגובה החיסונית הנגרמת כתוצאה מחשיפה לווירוס ה-CMV עשויה לגרום לתאי המיקרוגלייה העובריים "להתבגר" בטרם עת, ובכך לשבש את התפתחותו הטבעית של המוח ולהוביל לפגמים. החוקרים גילו, כי התפתחותם הטבעית של התאים החיסוניים במוח מתרחשת בשלושה שלבים מובחנים: תאים ראשוניים המתרבים במוח העובר, תאים טרום-מיקרוגליים ותאים בוגרים. השלב השני הוא הרגיש ביותר להפרעות מבין כולם.
הסיבה לרגישות-יתר זו בתאים טרום-מיקרוגליים היא תפקידם החיוני מיד לפני הלידה ואחריה. בזמן זה מבצעים התאים הטרום-מיקרוגליים משימות שונות לייצוב המוח, לרבות סילוק רשתות נוירונים מיותרות וחיזוק קשרים בין נוירונים. הידבקות ב-CMV בשלבים מאוחרים של ההיריון מדרבנת תאים אלו להתפתח לתאים חיסוניים בוגרים, על מנת שיוכלו להתמודד עם הזיהום הוויראלי. בכך, כמות התאים בשלב הטרום-מיקרוגלייה מצטמצמת בדיוק בנקודת זמן קריטית בהתפתחות המוח העוברי, ובכך נפגמת יכולתו של המוח "לערוך" רשתות נוירונים בשלבי ההתפתחות. לדברי פרופ' שוורץ, סטייה זו מלוח הזמנים הרגיל עלולה להיות נקודת המפנה המפרידה בין צאצא תקין לתינוק שיפתח בהמשך חייו הפרעות נוירולוגיות.
"צאצאים לאמהות שנחשפו לחומרים המדמים הדבקה ב-CMV במהלך היריון הפגינו התנהגות מחוץ לנורמה, לרבות הפרעות בתקשורת חברתית והתנהגויות דומות לאלו של חולי סכיזופרניה", מסבירה פרופ' שוורץ. "מכאן אנו למדים שהתפתחותם של התאים החיסוניים במוח העובר חייבת להיות מסונכרנת עם התפתחות המוח העוברי עצמו".
ד"ר עמית מוסיף: "הואיל והתפתחות המיקרוגלייה היא תהליך בן שלושה שלבים, שיבושים בשלבים שונים של התהליך מובילים לתוצאות שונות. כאשר זיהום משבש את זמני המעבר הנורמלי בין השלב השני והשלישי, התוצאה יכולה להיות סכיזופרניה. כאשר השיבוש מתרחש מוקדם יותר, ייתכן שהתוצאה תהיה אוטיזם".
אורית מטקוביץ-נתן, דוקטורנטית במעבדותיהם של פרופ' שוורץ וד"ר עמית והמחברת המובילה של המחקר, מוסיפה: "מחקר זה סולל את הדרך להבנה מעמיקה יותר של ההשפעה של וירוסים שונים על המערכת החיסונית של האם ועוזר לנו לפענח את החיבור בין מערכת החיסון והפרעות נוירולוגיות".
Prof. Michal Schwartz is funded by Sonia T. Marschak, Lincolnwood, IL, Hilda Namm, Larkspur, CA, Nathan and Dora Oks, France, and Elaine Petchek, Scarsdale, NY. Prof. Schwartz is the incumbent of the Maurice and Ilse Katz Professorial Chair of Neuroimmunology.
Dr. Ido Amit is funded by the Benoziyo Endowment Fund for the Advancement of Science, the Leona M. and Harry B. Helmsley Charitable Trust, the Rosenwasser Fund for Biomedical Research, the David and Fela Shapell Family Foundation INCPM Fund for Preclinical Studies, and the Wolfson Family Charitable Trust. Dr. Amit is the incumbent of the Alan and Laraine Fischer Career Development Chair.
