מאיה סמירה וכרמי דרור

"עכשיו, ברעש"

מרכז הכנסים הבין-לאומי על-שם דוד לופאטי, מכון ויצמן למדע, רחובות

1

רעש הוא, בדרך כלל, אות לא רצוי, שמתחרה באות המידע הרצוי. מדובר במאבק מתמיד שמתחולל בסביבתנו הטבעית, ובמערכות טכנולוגיות שונות. פעם גובר המידע הרצוי, פעם הרעש. רעש מחולל לעתים רחש או זמזום במערכת שמע, "שלג" על מסך המכ"ם, או מעין "שברים מהירים ודינמיים" במצלמה דיגיטלית. שטף המידע שמסתער עלינו ללא הרף מלווה באותות רעש שלא אחת מפריע לנו להתרכז ולחשוב ביעילות.

במערכות אלקטרוניות, הכרנו עד לא מזמן שני סוגי רעש בסיסיים: הראשון, שגילה וולטר שוטקי, נובע מהאופי החלקיקי של האלקטרונים, ומכך שזרימתם דרך מוליך, אינה אחידה; רעש מסוג אחר – שמתחולל בכל המערכות האלקטרוניות - נובע מתנודות אקראיות של האלקטרונים, שעוצמתן תלויה בטמפרטורה. באחרונה גילה פרופ' אורן טל ממכון ויצמן למדע, שבמערכות אלקטרוניות קיים רעש נוסף, שלישי במספר, הנובע מחוסר שיווי משקל תרמי (הפרשי טמפרטורות) במערכת.

הסדרה "שיבושים", של מאיה סמירה (2013), נוצרה כתוצאה משיבוש שחל בתהליך ההעברה של קבצי צילומים דיגיטליים. הרעש האלקטרוני השתלט על אותות המידע, "שבה" אותם, תוך שהוא מניח לפיקסלים בודדים למחוק חלקים מהדימוי שהפך לכמעט מופשט, תוך שהוא מציע פרשנות משלו למידע המקורי, הנעלם.

התצלום הקרוי Sungazing של כרמי דרור (2018), נוצר בתהליך עיבוד מידע שנועד לבניית מודל דיגיטלי תלת-ממדי מתוך דימוי מצולם: אדם יושב על ספסל ופניו אל השמש. גם כאן, רעש – שמקורו באור הבוהק והמסנוור של השמש - שיבש את תהליך עיבוד המידע. כך, מקטעים שונים ואקראיים בתמונה נעלמו כאילו נשאה אותם הרוח. החללים הקרועים הללו מייצגים שלבים או קטעי משימות שבהם תהליך עיבוד התמונה כשל.

האדם היושב על ספסל, אשר נדמה כמבקש שלווה, מעביר דווקא תחושה של מחסור וסערה, על גבול המצוקה, כך שלצד החסר החזותי, עולה בדמיון גם שריקת הרוח המסתערת, כפי שתיאר זאת יהודה עמיחי: "אינני שומע אותך ברעש הגובר" (הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר).

סדרת הקולאז'ים הדיגיטליים "השתקפויות" של מאיה סמירה (2018) מציעה, לפחות למראית עין, יותר מדי מידע. דימויים אלה מורכבים מצילומים שבוצעו בחופי תל-אביב-יפו. מצלמתה של סמירה מתמקדת במרכיבים אופייניים מחופי העיר: חול ים, שמשיות, אנשים ובניינים על קו החוף. כל אלה עוברים הכפלה, פירוק, וחיבור מחדש, כך השילוב המחודש בין רעש למידע מציעים מציאות (או תמונת עתיד) אלטרנטיבית.

בסדרה "קרקטרס" (2017-2018), מגישה כרמי דרור נתזים של מידע, שנדמים כאותיות בשפה לא ידועה. למעשה, אלה אותות אור שפגעו במים בתנועה – והוחזרו, מלווים באותות רעש, אל עין המצלמה. מצד אחד, נדמה שיש כאן מסר, ומצד שני, ברור שהרעש המלווה כל כך דומיננטי, עד שאין לנו שום דרך מעשית לחלץ ממנו את המידע.

כרמי דרור חיה ועובדת בתל-אביב. היא בעלת תואר ראשון בצילום מ"בצלאל" ומה"קופר יוניון", ניו-יורק. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל, וכלולות באוספים פרטיים. היא מרצה ב"בצלאל", ומאמר על עבודתה מאת אלינור דרזי, פורסם ב"שירת המדע 2019".

מאיה סמירה חיה ויוצרת בישראל ובארה״ב. היא בעלת תואר ראשון במדעי הרוח מ"מנשר" ומהאוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני באמנות מהמכון לאמנות בסן-פרנסיסקו. זכתה בפרס על-שם כריסטופר קופולה, בפרס מטעם LG ובפרס "אאוטסט" לאמן הווידיאו של "צבע טרי". עבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובארה"ב, בין היתר במוזיאון סנטה קרוז בקליפורניה, מוזאון חיפה לאמנות עכשווית, מוזיאון פתח-תקווה ומוזיאון ישראל בירושלים. הציגה מספר תערוכות יחיד בארץ. עבודות וידיאו שלה הוקרנו בביאנלה בוונציה ובכיכר טיימס בניו-יורק.

אוצר: יבשם עזגד

פתוח בימים א'-ה' בשעות 09:00-15:00. הכניסה חופשית. נעילה: אוקטובר 2019.