מהו מוח? נתחיל אולי במה הוא לא. מוח אינו מחשב. מחשב הוא יצירה של המוח אבל אינו מדמה את פעולת המוח. העדויות לקביעה פסקנית זו רבות, ורובן נובעות מחקירה דקדקנית של עקרונות הפעולה של מוחות ומחשבים, ולא מחקירת תפקודם – לא אתעכב עליהם כאן. אציין רק שההבדלים העיקריים הם, בשפה פשוטה, שהמוח בבסיסו עובד בצורה אנלוגית ואסינכרונית בעוד שהמחשב (המקובל כיום) מבוסס על עיבוד מסונכרן של מצבים ספרתיים (digital states). בשל הבדל בסיסי זה המוח אינו ניתן לתכנות לוגי, שכן אין לו מצבים אותם ניתן לשחזר, לשמור או להעתיק. ולכן גם, למגינת לבנו, לא ניתן לבצע את פעולת ה undo במוח (ציור 1).
אפשר לראות את המוח כיצירה הדרגתית של הטבע, יצירה של רובד על רובד. בראייה כזאת, רק הרובד המאוחר ביותר (ולכן, כנראה, גם המופשט ביותר) של המוח האנושי מסוגל לפעול בצורה לוגית (עליה מושתתים מחשבים כיום) – כל שאר הרבדים פועלית ביסודם בצורה אנלוגית. ניתן לומר שעקרונות הפעולה של המחשב הם יצירה של אותו רובד שמסוגל לפעול בצורה לוגית. וההמצאה היא המצאה גאונית כמובן – פעולות לוגיות שממומשות במאמצים אדירים על ידי מוחות ממומשות בקלות בלתי נתפסת על ידי מחשבים. ההמצאה הזאת מאפשרת להרחיב ולייעל את החשיבה הלוגית של מוחות, אבל היא אינה יכולה לשמש כמודל לפעולתם הבסיסית של אותם מוחות.
פעולה לוגית מתאפיינת על ידי יחסים סיבתיים (אם-אז) בין ישויות מופרדות (עצמים) או מצבים נפרדים. פעולה אנלוגית מתאפיינת על ידי יחסים דינמיים רציפים, ואין בה הפרדה לעצמים או מצבים נפרדים. ניתן לעמוד על מהות ההבדל במספר דרכים. אחת מהן היא השוואת מהות השלילה – בעוד ששלילה בעולם אנלוגי מתייחסת להיפוך סימן (למשל עליה לעומת ירידה) שלילה לוגית מאיינת את העצם – העצם יכול להיות קיים או לא קיים. נחזור לנקודה זו מאוחר יותר.
לצורך הדיון בספרון זה לא נתעכב על תיאור הרבדים השונים של המוח ונתמקד בחלוקה לשני אופני פעילות, שכל אחד מהם מערב רבדים שונים של המוח: "האופן התופש" (ובקיצור "התופש") ו"האופן הדובר" (ובקיצור "הדובר"). שמות כשמות - השמות האלה אינם ממצים את מהויות האופנים האמורים. הם נבחרו מכיוון שהם מדגישים את ההבדלים ביניהם. התופש בספר זה הוא האופן שמאפשר חיבור בין המוח לעולם. הדובר הוא האופן שמאפשר חיבור בין מוח למוח. התופש הוא אנלוגי, הדובר הוא לוגי.