האוזן זוכרת את צלילות שיחתנו
וקולך, ורקע המולת המסעדה
והיד את תשוקתה ללטף את פניך,
והעיניים נעצמות לראות
את יפי שמחתך.
והפה
נעצב על שנסגר להגיד,
אהבה
ספר שיריו
-
זיכרון
09/15/2002 -
בנותיים
בין גוף הלידה
לגוף ההווה
וחיפזון נדודיו
נוכח גוף המוות. שקט
כמו שמיכת עלי שלכת על
אדמת סתיו מתקררת.
כמו עקשות דאגתו של
מגדלור
בתום דרך ארץ. במעקה היבשת.
-
ספר שירים
ספר השירים המלא של פרופ׳ עפר לידר: ״בינותיים״