אודותיו המדעיות
אי אפשר לסכם את תוצרתו המדעית של עפֹר לידר במילים מועטות. עפֹר פרסם 124 מאמרים מתחילת חייו המדעיים בשנת 1986 ועד מותו בשנת 2004. אימונולוג יוכל להבין ולהעריך את דרכו הייחודית של עפֹר על ידי קריאה של מאמר או שניים. אבל לא כל אדם שמתעניין בחשיבתו של עפֹר, צריך להיות מדען. עפֹר הצטיין גם כאדם וכמשורר. לכן חשוב לאפיין את גישתו המדעית של עפֹר במושגים המובנים לכלל. אפשר לומר שהמדע של עפֹר עומד על שלושה דברים: חיבור, הבנייה מתחדשת ועצמאות.
חיבור
מדען מן השורה, במיוחד בתחום מדעי החיים, מקדם את המדע בעיקר על ידי מעשה של פירוק. הביולוג לומד את תהליכי החיים ע"י פירוקם של הגורמים המרכיבים את הגוף ופעילותו. מדען מתמחה בתא, במולקולה, בגן או בריאקציה מסויימים. המדען מעמיק את תהליך הפירוק ומנתח את הגוף החי כדי לחשוף את חלקיו. כל מדען מתרכז בתחום הצר שמחקריו מגדירים. לא כן עפֹר, במקום לפרק את הגוף החי לגורמים יותר ויותר קטנים, עפֹר שאף לחבר את הגורמים למכלול. הוא יצר את תורתו המדעית בחיפוש אחר הקושר והמתאם בין המרכיבים של הגוף החי. הוא הצליח לגלות חיבורים מפתיעים בין גורמים שלא חשדו שקיים קשר ביניהם. הוא חצה גבולות צרים כדי לגשר בין תחומים. בתהליך הדלקתי, למשל, עפֹר מצא שתקשורת דינאמית מתקיימת בין תאים לבין מולקולות שנחשבו עד אז להיות רק חומר מילוי גולמי בלבד. הרקמה שייחסו לה תפקיד דומם בלבד, התגלתה כמפעל לתהליכים חשובים - אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה, בהתארגנות התהליך הדלקתי.
הבנייה מתחדשת
מעשי החיבור של עפֹר הביאו אותו להציג תמונה שונה של התהליך הדלקתי. עפֹר בנה מסגרת חדשה שכללה בתוכה יחסים ותהליכים שלא נצפו בתחומים המסורתיים. בדרכו, תוך שילוב הרכיבים הבודדים, גילה עפֹר פונקציות חדשות ובלתי צפויות לתאים ומולקולות שלכאורה היו מוכרות וברורות לחלוטין עד כה. עֹפר וקבוצתו גילו שמולקולה המתפקדת כאנזים בתנאים מסוימים יכולה לתפקד גם כ"דבק" בין תאים בתנאים אחרים. כמו כן גילה שמולקולה הידועה כגורמת לנדידת תאים, יכולה גם לאותת לתאים לעצור בנדידתם. בסיכומו של דבר, עפֹר גילה תפקודים פונקציונלים למולקולות שנחשבו נטולות תפקיד. למשל, הוא מצא כי פרוק מולקולות מביא ליצירת מולקולות חדשות בעלות תפקודים חשובים בפני עצמן ומשמשות להעברת מסרים חדשים בין התאים. עפֹר נתן משמעות חדשה למרכיבים הבודדים של התהליך הדלקתי על ידי שילובם בתוך התהליך הדינאמי ליצירת מערכת פעילה. הרקמה שחובקת את תאי הגוף נמצאת בתהליך של הבנייה מתחדשת.
עצמאות
המדען חוקר את הטבע במסגרת פרדיגמות - תבניות חשיבה מקובלות ע"י קהל העמיתים. תחום מדעי נולד כאשר מדענים העובדים באותו תחום חולקים ביניהם רעיונות וציפיות משותפים. פרדיגמות מובילות את המדענים לבצע את הניסויים המקובלים ע"י עמיתיהם למקצוע. יכולתו של עפֹר לשלב בין המרכיבים השונים, היוצרים יחד את התהליך הדלקתי, נובעת מאופיו האינדיבידואלי. עפֹר היה שותף לראיית העולם המקצועית של עמיתיו בתחום האימונולוגיה וחקר הדלקות, אולם בד בבד הוא פנה גם לדרכו, בתכנון ובפירוש תוצאותיו. הוא חשב מעבר לפרדיגמות החשיבה המקובלות. המדע היוצר של עפֹר צמח מתוך אישיותו האינדיבידואלית. עפֹר בטא את עצמאותו בכל תחום בחייו.
השירה של עֹפר
ניתן לומר שגישתו של עפֹר למדע דומה לדרכו כמשורר. המשורר משלב ויוצר עולם על ידי חשיפת המסתורין של קשרים בלתי צפויים. המשורר נותן ביטוי ומשמעות חדשה למילים, לרעיונות ולרגשות ע"י התבוננות ביחסיו שלו עם העולם. השירה מבטאת את האינדיבידואליות של האדם בתוך הקולקטיב של הלב האנושי. היצירתיות של עׄפֹר באה לידי ביטוי בחקירת לב האדם כמו בחקירת טבע העולם.
מידע נוסף על עבודתו המדעית של פרופ' עֹפר לידר, ניתן למצוא באתר של מכון ויצמן למדע.
