פרטי המחלה Cardiofaciocutaneous (CFC) Syndrome

CFC נגרמת מפגם בחלבונים המעורבים במסלול איתות חשוב בתא שמוביל לשליטה על תהליכים כמו גדילה, התמיינות, חלוקת תאים, ושרידות. כל אחד מהם הוא חלק מקבוצת חלבונים ששולטים במעבר האותות בתא. החולים מציגים מגוון תסמינים שמזוהים בעיקר עם מערכת הלב, הפנים והעור. בנוסף למאפיינים במערכות נוספות. ישנה שונות באופי התסמינים וחומרתם בין חולים שונים. כבר בהריון, ניתן לזהות סימפטומים באם ובעובר. באם- ריבוי מי שפיר נצפה במרבית המקרים. בנוסף, עשויים להופיע סיבוכים רפואיים בהריון כגון הקאות מרובות בתחילת ההריון (Hyperemesis gravidarum), סוכרת הריונית, יתר לחץ דם בהריון ואף רעלת הריון, וכן ניתן להבחין בירידה בתזוזות העובר לפני הלידה. תסמינים שיראו אצל העובר כוללים ראש גדול (macrocephaly), עובר במשקל גבוה (macrosomia) והפרעות בכליות ובלב. לעיתים קרובות, עקב ריבוי המומים, הלידה תבוצע בניתוח קיסרי. בשלב הינקות, יכול להיות דופק לא סדיר, קושי בנשימה שיוביל להנשמה מלאכותית, קושי בבליעה, בצקות, הצטברות של נוזל לימפה (נוזל הקשור במערכת החיסון) באזור בית החזה (chylothorax) ובילירובין גבוה בדם. הממצאים ביילודים עשויים להיות מבלבלים, ומושלכים על כך שהיילוד נולד טרם זמנו, בעודו פג. לחולים תווי פנים אופייניים הכוללים ראש גדול יחסית, פנים משולשות, היצרות של אזור הרקות (האזור שבין החלק העליון של האוזן למצח), קו שיער קדמי גבוה, רווח גדול בין העיניים, החלק הצדדי של העיניים נוטה כלפי מטה, קפל בזווית הפנימית של העין (Epicanthal folds), צניחת עפעף (Ptosis), אף קטן עם גשר אף שקוע, השקע מעל השפה העליונה עמוק, אוזניים נמוכות, שעשויות להיות נטויות לאחור, חיך גבוה ולסת קטנה. הפרעות לבביות מתרחשות ב- 75-80% מהחולים, מופיעות לרוב בלידה, אבל עשויים להופיע גם בשלב מאוחר יותר בחיים. הממצאים בלב עשויים לכלול היצרות של מסתם פולמונרי, פגם במחיצה שבין החדרים (VSD), פגם במחיצה שבין העליות (ASD), קרדיומיופתיה היפרטרופית (התעבות לא תקינה של שריר הלב), אי תקינות של המסתמים בלב והפרעות קצב לב. חולי CFC מציגים ממצאים עוריים הכוללים עור יבש מאד (Xerosis) או עור קשקשי (follicular hyperkeratosis). לרב, העור משתפר עם הגיל. כמו כן, החולים סובלים מנגעים עוריים העולים במספרם עם הזמן ובעלי נטייה לפתח זיהומי עור חמורים. ממצאים עוריים נוספים כוללים עיבוי והקשה של עור (hyperkeratosis) הידיים, הרגליים, כפות הרגליים והפנים, אקזמה, כתמים כהים בעור שמזכירים קפה בחלב (Café au lait macules), אודם בפנים ובכלל בגוף. בגלל מצב העור, צמיחת השיער דלילה או לא קיימת, אבל הריסים והגבות תקינים לרוב. כמו כן, השיער יכול להיות דק או עבה מדי, שביר או צימרי מידי. ציפורני החולים עשויות להיות שטוחות ורחבות, מעוותות, שבירות או בעלות מבנה לא תקין (דיסטרופיות). כאמור, לעיתים נצפים תסמינים במערכות נלוות. מרבית החולים סובלים מבעיות אכילה קשות שמחמירות עם הגיל ועשויות לגרום לגדילה לקויה. הפרעות נוספות במערכת העיכול עשויות לכלול: עצירות, שאיפת מזון לדרכי האוויר או הפרעות בבליעה (שעשויות להשתפר עם הגיל), הקאות חוזרות, דליפה של המזון מהפה, ירידה בתנועתיות המעיים או בקע טבורי ומפשעתי. במרבית המקרים מדדי הגדילה אינם תקינים בזמן הלידה, ובהמשך החיים עשויה להיות ירידה משמעותית בגובה ובמשקל, לרב מתחת לאחוזון 5. (היקף הראש נשאר תקין, לכן הוא נחשב גדול יחסית). בעיות נוירולוגיות נפוצות אצל חולי CFC. רובם המכריע של החולים (אם כי לא כולם) סובלים מעיכוב נוירו-קוגניטיבי או קשיי למידה. העיכוב ההתפתחותי יכול לנוע החל מפגיעה קלה או בינונית עד לפגיעה חמורה שתתבטא בעיכוב בדיבור (מעטים לא מצליחים לדבר כלל) וקשיים מוטוריים, מרבית הילדים לא הולכים לפני גיל שלוש, חלקם לא מסוגלים ללכת כלל. בנוסף, לרוב החולים, פגיעה פתולוגית בשרירי השלד הגורמת לעיכובים מוטוריים ומתבטאת בהיפוטוניה (שרירים רפויים או חלשים מהנורמה), חולשת שרירים, מסת שרירים ירודה ועיכוב בפיתוח מיומנויות מוטוריות. ככל שהילדים גדלים, חולשת השרירים משתפרת, אבל לחולים יש עדיין עיכובים מוטוריים קשים. פרכוסים קיימים אצל יותר ממחצית האנשים הם CFC בשלבי הילדות, (או לעיתים בבגרות). לעיתים נדירות נראים תסמינים של פגיעה עצבית (נוירופתיה), וכן כאבי שלד-שריר חריפים או כרוניים. הפרעות נוירו-התנהגותיות, עשויות לכלול עצבנות, טווח קצר של קשב, עקשנות, התנהגויות אובססיביות ו/או תוקפניות. הפרעות בעיניים נפוצות אצל חולי CFC, ועשויות להתבטא בירידה בראייה ובחדות הראייה. הפרעות עיניות נוספות, כוללות, פזילה, תזוזות לא רצוניות של האישונים (Nystagmus), הקטנה של עצב הראייה, ראיה מעוותת (Astigmatism), קוצר ראיה או רוחק ראייה. לרוב המוחלט של חולי CFC, יש ממצאים בשריר-שלד, הכוללים מסת שריר ירודה, מיופתיה בשרירי השלד ומפרקים רפויים. הבעיות האורטופדיות במצב זה, עשויות לכלול, בליטה של עצם החזה, פלטפוס, נקע מולד של מפרק הירך (hip dysplasia), עקמומיות בעמוד השדרה, הפרעות בהליכה ו/או כיווציות במפרקי במרפק, הברך או הירך, שדורשת לעיתים התערבות ניתוחית. מסת העצם, עשויה להיות גם מופחתת. הצטברות נוזל חלבוני בתוך החלל שבין הריאות לדופן בית החזה (Chylothorax ) ובצקות על רקע הצטברות נוזל לימפטי (lymphoedema) מופיעים בלידה בחלק מהמקרים. במבוגרים- ניתן לראות גם בצקת פריפרית. לרבים מהחולים, דלקות חוזרות באוזן התיכונה, לרוב על רקע תעלות שמע צרות. לרב יש צורך בניתוח כפתורים. בנוסף, תתכן רגישות יתר לרעש (Hyperacusis) או אובדן שמיעה. מומים בכליות או במערכת אורוגניטלית קיימים אצל כ 33% מהאנשים. בגברים, אשך טמיר הוא התסמין השכיח ביותר. ניתן לראות גם ציסטות ואבנים בכליות, כמו גם הרחבה של השופכנים ואגני הכליה. נדיר, אבל ניתן לראות גם הפרעות בשלפוחית השתן, ברחם ובצוואר הרחם. קיימים תסמינים וסימפטומים נדירים יותר הכוללים חוסר בהורמון גדילה או עמידות להורמון הגדילה. התבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת, וכן יש מקרים של תת פעילות של בלוטת התריס. הפרעות בגרון וקנה הנשימה, כמו רככת של בית הקול (laryngotracheomalacia) ושסע בגרון. בעיות שינה, עשויות לכלול דפוסי שינה לקויים, הזעות לילה, דום נשימה בשינה ו/או פחדי לילה. בנוסף לנטייה לדימומים וטרומבוציטופניה (מחסור בטסיות) חולפת בילדות.