פרטי המחלה תסמונת קבוקי Kabuki syndrome

קטגוריה

  • הפרעה גנטית

גנים קשורים

KMT2D, KDM6A

שכיחות מקסימלית

1:32,000

עמותות וארגוני הורים

קבוצת שייכות

עיכוב התפתחותי רב מערכתי

תורשה

מרבית המקרים של תסמונת קבוקי, הינם מוטציה "דה נובו", כלומר, הפרעה גנטית חדשה שהתרחשה באופן אקראי במהלך ההתפתחות העוברית אצל הילד ואינה מועברת מההורים. לעיתים, המחלה מועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית - כלומר, אם אחד ההורים הוא נשא של הוריאנט הגנטי, קיים סיכוי של 50% להעביר אותו לצאצאיהם, ללא תלות במין הצאצא. במקרים נדירים יותר, תורשה בתאחיזה לכרומוזום X - באופן רגיל, לזכרים יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד, בעוד שלנקבות יש שני כרומוזומי X. במקרים של תורשה בתאחיזה ל-X, המחלה נוטה להופיע בעיקר בזכרים, מאחר שלנקבות יש כרומוזום X נוסף שיכול "לפצות" על הפגם הגנטי.

סימפטומים

הגן KMT2D אחראי על יצירת חלבון החשוב לרגולציה ולוויסות של גנים אחרים בתא בתהליכי ״מתילציה״ של DNA. (תהליך שבו מולקולה כימית הנקראת מתיל (CH3) מתחברת למולקולות DNA ומשפיעה על הביטוי הגנטי, ובמילים פשוטות: היא ״מחליטה״ האם הם יפעלו או לא). הגן KDM6A משפיע על תהליכים אחרים של רגולציה גנטית, ובמיוחד על תהליכי ״דה-מתילציה״ של DNA. (תהליך שבו יש הסרה של המולקולה הכימית הנקראת מתיל (CH3) ממולקולות ה DNA). שני הגנים הללו משפיעים על הדרך שבה גנים אחרים מופעלים או מושתקים במהלך ההתפתחות העוברית, ולכן כתוצאה מהפרעה באחד מהם, עלולות להתפתח בעיות במערכות רבות בגוף. התסמינים עשויים להשתנות מחולה לחולה בדרגות החומרה ובאופיים, אך לרוב ישנם מאפיינים משותפים בקרב החולים. המאפיינים החיצוניים של התסמונת הינם תווי פנים ייחודיים הכוללים עיניים רחבות (Palpebral fissures), גבות בולטות וגבוהות, האוזניים לרוב ממוקמות נמוך מהמיקום הרגיל, ולעיתים עם עיוותים קלים במבנה שלהן, תווי השפה העליונה יכולים להיות מחודדים מעט, והמטופלים עשויים לסבול מחיך שסוע או חיך גבוה וצר מה שעלול להוביל לקשיים באכילה ובדיבור. משקל הלידה של החולים לרב הינו תקין, לעיתים קיים עיכוב התפתחותי בינקות או בגיל ההתבגרות ולכן החולים עלולים להיות נמוכי קומה. רבים מהחולים מפתחים השמנת יתר בבגרות. רוב החולים בתסמונת קבוקי חווים עיכובים התפתחותיים, במיוחד בתחומי הדיבור (מרבית הילדים מפתחים כישורי דיבור מאוחר בהשוואה לגילם הכרונולוגי), השפה והקואורדינציה המוטורית. עיכובים אלה עלולים להתבטא בצורה קלה עד לפגיעה משמעותית יותר בתפקוד הקוגניטיבי. מאחר שהמוח מושפע מתהליכי ההתפתחות הלא תקינים, עלולים להתפתח קשיים בלמידה ובהתמודדות היומיומית ואף פיגור שכלי קל עד בינוני. בעיות שלדיות ואורטופדיות נפוצות גם כן, עקמומיות בעמוד השדרה (kyphosis). גמישות יתר במפרקים מה שעלול לגרום לפריקות מפרקים, במיוחד המערבות את הירכיים, הפיקה והכתפיים, נפילות תכופות וכאבים כרוניים. עצמות קצרות או בעיות בעצמות הגפיים. לעיתים יש איחור בצמיחת העצמות, וכתוצאה מכך קומה נמוכה (גובה נמוך מהממוצע). פדים רכים בקצות האצבעות, (מבנים המצויים בעוברים אך נעלמים באופן תקין לפני הלידה). ייתכנו ממצאים נוספים בכף היד, אולם אלו נדירים יותר וחסרי משמעות קלינית לרב. כ 70% מהחולים סובלים ממחלות לב מולדות כגון פגמים במחיצות שבין החדרים או בין העליות. (VSD או ASD). פגמים אלו גורמים לזרימה לא תקינה של הדם בין העליות או החדרים של הלב. היצרות אבי העורקים (Coarctation of the Aorta), מום זה מתבטא באבי העורקים מוצר, מה שעלול להוביל ליתר לחץ דם. חוסר התפתחות בצד שמאל של הלב (HLHS) או התעבות חריגה של שריר הלב (HCM). מערכת החיסון של הלוקים בתסמונת עשויה להיות חלשה, מה שעלול להוביל לנטייה גבוהה לזיהומים חוזרים, במיוחד בדרכי הנשימה. ייתכן חסר חיסוני מולד שיכול להתבטא בפגמים בייצור נוגדנים או בתפקוד מערכת החיסון הכללית. ילדים חולים סובלים לעיתים קרובות מדלקות ריאה, סינוסיטיס ודלקות אוזניים. כ-50% מהלוקים בתסמונת סובלים מירידה בשמיעה. בעיות שמיעה אלו נובעות לרוב מזיהומים חוזרים או חסימה באוזן התיכונה או מהתפתחות לא תקינה של עצמות השמע באוזן. במקרים מסוימים, יש פגיעה בעצב השמיעה עצמו, דבר המחייב טיפולים מורכבים יותר כמו שתל קוכליארי. מומי כליה מולדים קיימים בכ-30%-25% מהלוקים בתסמונת. הנפוצים ביותר הם כליית פרסה - מצב שבו הכליות מחוברות זו לזו, דבר שעלול להשפיע על תפקודן. כליות קטנות או מנוונות - הכליות אינן מתפקדות כראוי עקב התפתחות לקויה. בנוסף הידרונפרוזיס, מצב בו חסימה בדרכי השתן גורמת להצטברות של שתן בכליות ונפיחות מוגדלת. מומים אלו עלולים לגרום לסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם או אי ספיקת כליות עם הגיל. חולים בתסמונת קבוקי עשויים לפתח בעיות הורמונליות. תת-פעילות של בלוטת התריס, מה שגורם לעייפות, עלייה במשקל ופגיעה בהתפתחות הגופנית והקוגניטיבית. חוסר בהורמון גדילה, עלול לגרום לעיכוב בצמיחה ולקומה נמוכה (לעיתים קיימת נמיכות קומה גם בלי חוסר בהורמון גדילה). בנוסף, אצל בנות תתכן התבגרות מוקדמת ואי תפקוד שחלתי ראשוני. היפראינסולינמיה (מצב שבו הגוף מייצר כמויות מוגברות של אינסולין, הורמון שמווסת את רמות הסוכר בדם. זה יכול להוביל להיפוגליקמיה, מצב שבו רמות הסוכר בדם נמוכות מדי). תסמינים הורמונליים נדירים יותר כוללים אי ספיקת יותרת הכליה, מחסור בהורמון יותרת המוח וסוכרת. מומים מולדים במערכת העיכול נפוצים בקרב הלוקים בתסמונת. בעיות עיכול כוללות ריפלוקס קיבתי-ושטי (מצב בו חומציות הקיבה חוזרת לוושט, לרב נגרם מחוסר תפקוד של מחסום הוושט תחתון), בעיות אכילה הנובעות מחיך שסועה. במצבים נדירים יותר תתכן עצירות כרונית ומומים מולדים כמו היצרות פי הטבעת או בעיות אחרות המשפיעות על תפקוד המעיים. הפרעות נוירולוגיות שכיחות כוללות פרכוסים, בעיקר בשלבים מוקדמים של החיים. הפרעות מוטוריות נובעות מעיכובים בהתפתחות המוטורית, ובמיוחד בכישורים מוטוריים עדינים. היפוטוניה (כלומר חוסר מתח או עומס בשרירים) היא תסמין נפוץ נוסף, שעלול לגרום לעיכובים בהתפתחות המוטורית וביכולת הגופנית הכללית. לעיתים קיימת ירידה בתחומי השפה והדיבור. בעיות עיניים נפוצות הינן צניחת עפעפיים חלקית או מלאה, בעיות בעיוות של הקרנית המשפיעות על הראייה וקטרקט מולד (עכירות בעדשת העין), פזילה וחריגות בקרנית, מה שמוביל לקשיים בראייה בגיל צעיר. החולים יכולים לסבול גם מבעיות דנטליות כגון שיניים חסרות או עקומות. מאחר שיש הפרעה בהתפתחות מערכת הרבייה אצל חלק מהחולים, עלולות להיות גם בעיות פוריות.

נתונים נוספים