קטגוריה
- מחלות מטבוליות תורשתיות
גנים קשורים
XPA, XPB, XPC, XPD, XPE, XPF, XPG, ERCC1, ERCC2, ERCC3, ERCC4, ERCC5, POLH, DDB2
שכיחות מקסימלית
1:100,000
עמותות וארגוני הורים
קבוצת שייכות
מחלה דרמטולוגית גנטית
תורשה
המחלה מורשת בצורה אוטוזומלית רצסיבית. כלומר, שני ההורים צריכים להיות נשאים של הוריאנט על מנת שייוולד ילד חולה.
סימפטומים
במחלת XP קיימת פגיעה באחד הגנים המקודדים לאנזימים שמתפקדים בתהליך תיקון ה-DNA. נזקים ב DNA נגרמים בין היתר מחשיפה לקרינת UV, כיוון שאין מנגנון תיקון יעיל לנזקים אלו, הם מובילים להתפתחות מהירה של גידולים סרטניים על פני העור.
המאפיין הנפוץ ביותר של המחלה הוא רגישות יתר לחשיפה לשמש, המתבטאת בעיקר בעור. לחולים רבים נטייה לכוויות שמש חמורות גם בחשיפה מינימלית לקרינת UV. חולים קלים יותר בעלי נטייה להישרף בקלות. כלל החולים מציגים נמשים רבים והיפרפיגמנטציה באזורי עור החשופים לשמש והזדקנות מוקדמת של העור. תסמינים עוריים לרב מתחילים להופיע בגיל שנה-שנתיים ומתגברים ככל שנחשפים יותר לשמש. בנוסף, בגיל צעיר מתחילים להתפתח גידולים ממאירים על גבי העור (בעיקר מסוג מלנומה, סרטן תאי קשקש וסרטן תא בסיס).
הפרעות עיניים שכיחות כמעט כמו הפרעות עוריות. החל מהעשור הראשון לחיים, החלקים הקדמיים החשופים ל-UV של העיניים כולל הלחמית, הקרנית והעפעפיים מפתחים סימפטומים שונים. הממצא השכיח ביותר הוא יובש בעיניים. בנוסף, גידולים שונים כמו אפיתליומה, קרצינומה של תאי קשקש ומלנומה של חלקי העין החשופים ל-UV שכיחות. דלקות של הלחמית והקרנית מתפתחות בקלות ויכולות להתפשט ולגרום לטשטוש ראיה.
החולים מציגים רגישות יתר לאור (פוטופוביה). תסמין נפוץ נוסף הוא ניאווסקולריזציה- היווצרות של כלי דם חדשים ברקמת הקרנית (זהו האזור בעין שאחראי על שבירת קרני האור ואמור להיות שקוף ונקי מכלי דם) כדי לפצות על מחסור בחמצן.
ממצאים בעור שסביב העין כוללים ניוון של עור העפעפיים הגורם לאקטרופיון (זווית חיצונית של העפעף שמונעת מהעין להסגר כראוי), אנטרופיון (זווית פנימית של העפעף) או (במקרים חמורים) אובדן מוחלט של העפעפיים, נמשים על העפעפיים ואובדן ריסים הם גם ממצאים נפוצים.
הפרעות נוירולוגיות אינן מאד שכיחות אך עשויות להופיע גם כן אצל חולים בXP מוקדם בינקות או, בעשור השני או מאוחר יותר בחיים.
ההפרעות הנוירולוגיות עשויות להיות קלות, למשל, היפו-רפלקסיה מבודדת (כלומר היחלשות של רפלקסים, תנועה ותחושה באזורים מסוימים). או חמורות, כולל מיקרוצפליה (היקף ראש קטן ביחס לממוצע), פגיעה אינטלקטואלית, אובדן שמיעה חושי-עצבי המתחיל בתדרים גבוהים, ספסטיות (חולשה של שרירי הגפיים, והגו ולעיתים הצוואר, בנוסף למתח שרירי גבוה שיכול לפגוע בטווח תנועת הגפיים), אטקסיה (חוסר קואורדינציה או תנועות מגושמות של הגפיים, שאינן כתוצאה מחולשת שרירים.) ואף פרכוסים.
במהלך זיהום בדרכי הנשימה העליונות, חולים מסוימים עלולים לפתח קושי בבליעה או, לעתים רחוקות, שיתוק מיתרי הקול.
חולי XP נמצאים גם בסיכון מוגבר לפיתוח של גידולים במערכות פנימיות, הנפוצות ביניהם כוללות סרטן בחלל הפה והלוע, בפרט בבלוטת התריס. גידולים של המוח וחוט השדרה, גידולים של הריאה, הרחם, השד, הלבלב, הקיבה, הכליות והאשכים ולוקמיה. בנוסף, קיים סיכון מוגבר להתפתחות סרטן ריאה, בפרט אצל חולים מעשנים (ביחס למעשנים בריאים).
נשים חולות XP הן בעלות נטייה למנופאוזה מוקדמת (הגעה מוקדמת לגיל המעבר ותום הווסת).