תאריך:
11.2.23
שבת
שעה: 11:00

הוגו שלי | יצירתה של רונית קנו

״חשוב לי שילדים יראו את ההצגה הזאת, כדי שהם ידעו שמחשבה וטוב ואנושיות יכולים לנצח. הם יכולים לנצח גם מלחמות.״ רונית קנו

לנועה ממש אין חשק לעשות עבודת שורשים. יש לה דברים הרבה יותר מעניינים לעשות. וחוץ מזה, לכל הילדים יש סבים וסבתות שיש להם סיפורי חיים מרשימים, ורק מסבא שלה לא שמעה סיפורים על חלוצים או גיבורים. לאט לאט ובעדינות, בעזרת מוסיקה חיה, צלליות, פסלי עץ יחודיים והומור, חושף סבא הוגו בפני נועה, סיפור מלא באהבה ואומץ, על תקופה בה השתולל הרוע בעולם, ועל הטוב הטמון בבני האדם. מחזה על אהבת אדם, כל אדם באשר הוא אדם.

הצגה מצויינת, מפתיעה ומרגשת, מלאה בדמיון, המצאה ומידות טובות, זוכת פסטיבל להצגות ילדים בחיפה 2020 : פרס ההצגה הטובה ביותר , פרס המוזיקה, ופרס עיצוב תאורה.

את ההצגה ביימה נעמי יואלי. על פי מחזה מאת שחר סיטנר ורונית קנו. מבית תיאטרון הקרון 
אורך ההצגה: כ-45 דקות

לגילאים 7 ועד בכלל

 

נוספים אירועים

אירועים נוספים

תאריך:
20.2
חמישי
שעה: 20:00

על ההקשבה | פרופ' דוד הראל, פרופ' רות קנר וקבוצת תיאטרון רות קנר

איש מדע מקשיב למוסיקת המילים. אשת תיאטרון מקשיבה לאיש המדע. שחקני קבוצת התיאטרון מקשיבים לשניהם ומדגימים. 
שיחה וקטעי משחק על הקשר בין שמיעה והקשבה, כוונה והבנה.


פרופ' רות קנר - במאית ויוצרת תיאטרון, פיתחה במהלך השנים שפת במה ייחודית ופורצת דרך. יצירותיה מתאפיינות בחקירה נסיונית של שפת הבמה, בפיתוח טכניקות של תיאטרון סיפור ותנועה, ובעיבודים בימתיים חדשניים של טקסטים ספרותיים ודוקומנטריים.  
קנר היא פרופסור מן המניין בחוג לאמנות התיאטרון באונ' ת"א, מביימת ומעבירה סדנאות בארץ ובעולם. מאז 2005, במאית בית בתיאטרון 'קאי'בטוקיו.


פרופסור דוד הראל - חתן פרס ישראל ב-2004 כיום נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר סגל במכון ויצמן למדע מאז 1980, שימש ראש המחלקה למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית ודקאן הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב.  עיקר תחומי התמחותו של פרופ’ הראל בעבר היו במדעי המחשב התיאורטיים  ובעשורים האחרונים הוא מתמקד בעיקר בהנדסת תוכנה ומערכות, במחקרים על מידול ושחזור של ריח ובמידול וניתוח של מערכות ביולוגיות. בין תחומי מחקרו, הוא חוקר כלים העוזרים לבינה המלאכותית, להקשיב, לפענח ולדייק טקסט מדובר.


קבוצת תיאטרון רות קנר הוקמה ב - 1998 ומאז מקיימת תהליכי חקירה בימתית שחותרים להעמקת אמצעי ההבעה במשחק, תנועה, עבודת קול וצליל וביטוי דרך דימויים חזותיים, לכינון יצירה שנובעת מהקשבה עמוקה לאמת אישית ואומנותית, בניסיון לייצר פואטיקה בימתית מינימליסטית בה לכל אלמנט יכולת ייצוג ויכולת השתנות.
 

אורך המפגש כשעה וחצי
 

קרא עוד קרא עוד