משווק ע"י לוטוס כרטיסים:
תאריך:
12.12.24
חמישי
שעה: 21:00

THISISPAIN הלל קוגן ומיכל נתן במופע משותף

זה שנון, זה מצחיק, זה מרהיב, זה מופע שמשלב ריקוד, טקסט, סטנד אפ ובעיקר שעשוע, משחק,  והמון יופי.

האמנות ה'מערבית' מפלרטטת מאות בשנים עם דימוי הספרדיות האקזוטי.  הלל קוגן , כוריאוגרף ורקדן ותיק בזירת המחול העכשווי, מבקר כתייר בעולם המחול והמוזיקה של הפלמנקו ומקיים דיאלוג נוקב עם רקדנית הפלמנקו והיוצרת מיכל נתן, סביב שאלות של זהות לאומית וזהות אמנותית: מהו ספרדי ומהו ישראלי, מהי אירופאיות, מהו פולקלור ומהי אמנות גבוהה. כל זאת, תוך הטלת ספק במושג הזהות כשלעצמו: ברוח התיאוריה הקווירית הגורסת כי זהות אינה מהות כי אם מופע, קוגן מבקש להופיע את הספרדיות.

היצירות של קוגן  משלבות מחול, טקסט ומוזיקה לכדי שפה ויזואלית רב-שכבתית, הנעה בין ביקורת מרומזת על עולם האמנות, התרבות הפופולרית והחברה העכשווית,  רוויות הומור עוקצני רפלקסיבי, חושפות את המחול כסוכן פוליטי וחברתי, כשלרב יש בהן התבוננות ביקורתית על האידיאולוגיות המסתתרות תחת מעטה האסתטיקה והבידור, על מלאכת האמן, ועל יחסי הכוח המורכבים בינו לבין הקהל שלו.

 

כוריאוגרפיה: הלל קוגן  | רוקדים: מיכל נתן והלל קוגן | דרמטורגיה: יעל ונציה | עיצוב תאורה: נדב ברנע | ארט דירקטור: לטיסיה בולו

 

Launge Talk
כרבע שעה לאחר המופע, דיאלוג עם האמנים בלובי בר

 

הלל קוגן רקד בלהקות בישראל, בפורטוגל ובשוויץ; יצר עבור להקות בצרפת, פורטוגל ואוסטריה, ובישראל עבור אנסמבל בת-שבע ('ניכוס '), ניהל את פסטיבל "הרמת מסך" בשנים 2015-2016. יצירותיו עטורות הפרסים מציגות בפסטיבלים ובמות בישראל ובעולם. 


מיכל נתן הרקדנית הכוראוגרפית והמנהלת האמנותית של להקת הפלמנקו הישראלית Compas, הגיעה אל הפלמנקו אחרי לימודי מחול קלאסי, מודרני, הבוטו היפני. בספרד השתלמה אצל גדולי המורים, מלמדת מחול בבית הספר שהקימה ובמקומות רבים נוספים
 

נוספים אירועים

אירועים נוספים

תאריך:
16.3
שני
שעה: 20:00

אשליה | אפקט הפלצבו ואשליות כחומר פעיל. שיחה עם פרופ' אסיה רולס

מפגש שני מתוך סדרת שיחות חדשה עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר,  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית . 


"רשתות העצבים המעורבות בציפייה חיובית, אלה שמפעילות את תחושת התקווה, הסיפוק והמוטיבציה, אינן נשארות בתחום הנפשי בלבד. הן משפיעות גם על הגוף עצמו, מפעילות את מערכת החיסון ומעודדות תהליכי ריפוי. הפלצבו, במובן הזה, משמש כצוהר להבנת כוחו של המוח לעצב מציאות פיזיולוגית - כיצד מחשבה או אמונה מסוגלות להפעיל מנגנונים ביולוגיים של ממש" פרופ' אסיה רולס  


אפקט הפלצבו הוא מצב שבו ניתן למטופל טיפול דמה אך המוח ומערכת החיסון שלו נכנסים לפעולה אמיתית של ריפוי. פרופ' אסיה רולס בשיחה עם עידן בריר, על הפוטנציאל הקיים בהבנת הקשר בין הגוף לנפש, על השאלה עד כמה המציאות הגופנית שלנו יכולה להיות תוצאה של אשליה שנוצרת במוח ועל מקומן של אמונה ותקווה בתהליכי ריפוי.


פרופ' אסיה רולס – חוקרת בבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.
 

בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.

 

המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא  שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  16.3  אפקט הפלצבו שיחה עם פרופ' אסיה רולס
יום שני |  18.5  הרנסנס הפסיכדלי שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 

 

קרא עוד קרא עוד
תאריך:
20.3
שישי
שעה: 11:00

שחר האימפרסיוניזם: פריז,1874 | תערוכות על המסך

האימפרסיוניסטים הם קבוצת האמנות הפופולרית ביותר בתולדות האמנות ורבבות נוהרים לראות ולהשתאות מול יצירות המופת הללו. אך בראשית דרכם הייתה זו קבוצה שולית, חסרת פרוטה, שהחברה והביקורת בזו לה. שנת 1874 מסמנת את רגע המפנה: האימפרסיוניסטים הראשונים, "רעבים לעצמאות", שברו את התבנית ויזמו תערוכה עצמאית מחוץ למסגרות הרשמיות. כך נולד האימפרסיוניזם, ועולם האמנות השתנה לבלי שוב. מה הוביל לתערוכה פורצת הדרך ההיא, לפני כ-150 שנה? מי היו הגאונים שהעזו לשנות בצורה כה רדיקלית ופרובוקטיבית את השימוש במכחול? התערוכה המרהיבה שהוצגה במוזיאון ד'אורסיי מציעה מבט חדש על הסיפור יוצא הדופן הזה - סיפור של תשוקה ומרד. הוא מסופר לא מפי היסטוריונים ואוצרים, אלא במילותיהם של אלה שהיו עדים לשחר האימפרסיוניזם: האמנים עצמם, העיתונות ואנשי פריז של 1874.


בימוי: אלי ריי
בריטניה 2025 | 90 דקות | אנגלית | תרגום לעברית

קרא עוד קרא עוד